1-700-500-890

חיפוש :

עולם המים

ראשית חשוב לציין כי למעונינים ללמוד באופן מקיף על נושא המים ואיכותם, רצוי ללמוד את הנושאים לפי סדר הצגתם כפי שהם מופיעים בתפריט שמימין. 

מים באיכות גבוהה הוא יותר מאשר עניין של חזון למשמרי איכות הסביבה או סיסמה פוליטית. מים באיכות גבוהה, בכמות הנכונה ובמועד ההולם, חיוניים לבריאות, לבילוי שעות הפנאי ולצמיחה כלכלית. 
מים מוגדרים כממיס אוניברסלי, משום שחומרים רבים כל כך נמסים בהם. מים גם נושאים בתוכם חומרים רבים בלתי מומסים.למרבה הרעה המים עצמם אינם קובעים מה יומס בתוכם ומה יינשא בהם. המים אשר בהם אתם ממיסים את הקפה או התה של הבוקר או את מזון התינוקות, הסוכר או את תרכיז המיץ, הם נושאים בתוכם אטומים של עופרת מהצנרת או קוטל חרקים שנספג מאיזו חווה במעלה הנהר שחדר אל המים ומגיע אליכם הישר ממערכת האספקה. 
אם המים שלכם מכילים כלור, הם לבטח מכילים גם כלורופורם שהוא תוצר לוואי של תהליך החיטוי. השאלה שעליכם לשאול אינה האם מי הברז שלי מכילים מזהמים שכן כל מים להוציא מים שזוקקו במעבדה ללא תהליך יוניזציה מכילים מזהמים, אלא מה הם המזהמים במי השתייה שלי מה שיעור הריכוז שלהם והאם הם מהווים סיכון בריאותי לטווח קצר או ארוך ברמות ריכוז אלה. מציאת תשובות לשאלות אלה אינה מלאכה קלה. התשובות תלויות במקום מגוריך - עיר, כפר,מה השימוש בקרקעות הסמוכות, מה המקור העיקרי של מי השתייה שלכם - כלומר האם הם באים מאקוויפר מוגן או ממי שטח - ספק המים שלכם, כלומר האם אתם מקבלים אספקה ממקורות ( מים מהמוביל הארצי – כינרת) או אספקה ממקור עירוני כלומר משאיבה תת קרקעית וכן מה קורה בעת שהמים זורמים ממקורם דרך מערכת הטיפול והחלוקה עד לברז שלכם. 
מים שברגע מסוים הם נקיים ממזהמים ובטוחים לשימוש, עלולים להזדהם קשות בשלב הבא כתוצאה מתקלה, הזנחה או אירוע טבע כלשהו.. 
מזהמים כאלה עלולים להיות עופרת החודרת למים מהתמוססות של ציפוי הצנרת או אביזרי המים בבית. עורפת עלולה לגרום פגיעה שכלית אצל ילדים. חומר אחר הוא טריהאלומתאנים, שהוא מוצר לוואי של טיהור באמצעות כלור, העלול להגדיל את הסיכון לחלות בכמה סוגי סרטן לאחר שימוש של 20-50 שנה. 

קיים פולמוס מתמשך ונמרץ בין קבוצות שונות העוסקות בבטיחות המים, באשר לעלות, ליעילות ולסיכונים שבכל מערכת של טיפול ואספקת מים.טיפול במים עולה כסף. גם הוספת חומרי טיהור למים בתהליך הטיפול, עלולה להגדיל את הסיכון למחלות אחרות מאלה של המזהמים. 
המערכת לסינון וטיהור המים לא תמיד עובדת כשורה. תקלות מתרחשות. טעויות קורות. מערכות מתבלות. כימיקלים טוקסיים חודרים אל מי התהום או מים עיליים, לאחר שהושלכו אל הסביבה. מחוקקים נמנעים מחקיקה, האוכלוסייה גדלה באזורים שונים וזה מציב מעמסה נוספת על מערכת אספקת המים וכן מתרחשות תקלות אחרות בשרשרת האספקה של המים האמורים להגיע לביתכם כשהם ראויים לשימוש. 
האזורים החקלאיים או אלה המשתמשים בבארות רדודות, המים מזוהמים אצלם.באותה מידה אין לומר כי מים מבארות עמוקות או מאספקה עירונית גדולה הם נעדרי זיהום. 

תינוקות בגיל שנה שותים מים בשיעור כפול מבוגרים, יחסית למשקל גופם. אילו היה מבוגר אמור לשתות את כמות המים ששותה תינוק בן שנה, היה עליו ללגום כ-35 פחיות משקה ביום, כדי להשתוות להרגלי השתייה של תינוק בן שנה. כתוצאה מכך תינוקות וילדים רכים, חשופים הרבה יותר למזהמים הנישאים בתוך המים, יחסית לגודלם, בהשוואה לבוגרים. חשיפה מוגברת זו, בצרוף העובדה שתינוקות פגיעים יותר למזהמים כימיים ובקטריולוגיים משמעותה שילדים רכים בשנים ניצבים נוכח סיכונים מוגברים ממזהמים שבמי השתייה. הסטנדרטים הקיימים אינם מספקים הגנה הולמת למגזר פגיע זה שבאוכלוסייה. 

מצב המים בישראל 
ישראל, בניגוד למרבית המדינות המפותחות, מוגדרת כמדינה הסובלת ממחסור כבד של מים, עם ממוצע של כ- 276 מ"ק מים זמינים לנפש לשנה שהם כרבע מכמות המים המינימאלית המאפשרת פיתוח תקין על פי האו"ם. לכן ישראל נאלצת לנצל את כל מקורות המים שלה, לרבות מים מליחים, קולחים ומים מותפלים. 
בנוסף, ישראל היא אחת המדינות המתפתחות והצפופות בתבל, מה שהוביל לכך שבמשך למעלה מיובל שנים מרבית הפעילות העירונית, התעשייתית והחקלאית המזהמת התבצעה מעל מקורות המים וגרמה להמלחה וזיהום של מיליארדי מטרים מעוקבים (מ"ק) של מים. זאת מכיוון שהשיקולים בנוגע לאיכות ומליחות המים נשארו בשוליים בעוד ששיקולי אספקה ושיקולים פוליטיים, מדיניים וכלכליים התוו את מדיניות המים בישראל. 

בעקבות פיתוח אנושי מואץ, ניצול יתר של מקורות המים, ואי טיפול יעיל במניעת הזיהום ובמים המזוהמים, חלה הרעה באיכות מי השתייה המסופקת לתושבים. משרד הבריאות לרוב אוסר על הפקת מים ממקורות מים שריכוזי המזהמים בהם חורג מהתקן הישראלי (עד כה נסגרו בשל כך כשליש מהבארות בגוש דן), אולם התקן איננו מחמיר דיו ומתיר לספק מים שבמרבית המדינות המפותחות אסור לספקם. לדוגמא, למעלה מ-40% מבארות המים של גוש דן מספקות מים שאינם עומדים בתקנים אירופיים ואמריקאיים. לכן, תושבים רבים, בעיקר בעלי אמצעים, מצביעים ברגלים ורוכשים מים מינרלים (תוך כדי גרימת נזקים סביבתיים אחרים בגלל שימוש בבקבוקי פלסטיק ושינוע עתיר אנרגיה) ואו מסננים באופן פרטי את המים בעלויות כספיות גבוהות. מנגד תושבים רבים, שידם אינה משגת, נאלצים להשתמש במי הברז, גם כאשר איכותם איננה הטובה ביותר, אם בגלל איכות ירודה של מקור המים בשל זיהום או כתוצאה מתחזוקה לקויה של מערכת אספקת המים. 

בשנים האחרונות, בעקבות פעילות ציבורית, פרלמנטרית ותקשורתית, ובעקבות פרסום דוחות של מבקר המדינה, החלו משרדי הממשלה הנוגעים בדבר לפעול לשינוי המגמה באמצעות הגברת פעולות הטיפול במים ובשפכים ופעילות להקמת מתקני התפלת מי ים. כמו כן, תוגברו אמצעי אכיפה וענישה כנגד מזהמים, וקודמו תקנות וחוקים למניעת זיהום ושדרוג איכות מי הקולחים והשתייה. אולם, פעילויות אלו אינן מגיעות לכלל יישום נרחב, בין השאר בשל התנגדויות משרדי האוצר והפנים על רקע סדרי עדיפויות ותקציבים. 




בניית אתרים - טואול