העופרת שבתוך המים פוגעת לילד במוח, גורמת לו לירידה ברמת האינטליגנציה, הוא מתקשה בלימודים ובמקרים מסוימים מגיע לפיגור שכלי משמעותי. ההורים סבורים לתומם שהילד שלהם הינו מוגבל או קשה תפיסה מלידה, ולא מתארים לעצמם שהסיבה לקשייו של הילד בלימודים נובעים משתיית מים מזוהמים בעופרת. 
ניטרטים: הינם מזהמים שכיחים בארץ ובמיוחד באזורים חקלאיים. רמה גבוהה של ניטראטים או ניטריטים במי השתייה, עלולים לפגוע ביכולת הספיגה של חמצן אצל תינוקות ולגרום לתופעה הידועה כ"תינוק כחול" ( כחלת ) העלולה לגרום למוות. משרד הבריאות הציב סטנדרטים לגבי ניטראטים וניטריטים אך התקן מותאם למצוי ולא לרצוי כלומר התקן בארץ עומד על 90 מיליגרם לליטר, באירופה הוא עומד על 45 מ"ג לליטר ובאזורים מסוימים בארה"ב התקן עומד על 20 מ"ג לליטר. ברור שרצוי שלא יהיה כלל חומר זה במים בטח לא במינונים הגבוהים הקיימים אצלנו, אך אם בארץ היו מאמצים את התקן האירופאי (לא לדבר על האמריקאי) רוב הבארות היו נסגרות ולא היה ניתן לספק מים לתושבים. 
קוטלי מזיקים: מחלות ממאירות אצל ילדים, נקשרו לקוטלי מזיקים במחקרים שונים. הם כוללים לוקמיה, נארובלאסטומה, גידולי ווילמס, סרקומה של רקמות רכות, יואינג סארקומה, לימפומה, ממאירות במוח, במעי הגס ובאשכים.הם כוללים לוקמיה, נארובלאסטומה, גידולי וילמס, סרקומה של רקמות רכות, יואינג סרקומה, לימפומה, ממאירות במוח, במעי הגס ובאשכים. למרות שמחקרים אלה היו מוגבלים, עסקו במבוגרים ולא התייחסו לחשיפה לקוטלי מזיקים מסוימים וגם למספר קטן של נפגעים, דבר העלול להתבטא בעיוות כלשהו, יש להבין כי דיווחים רבים מעידים על כך שיש לראות בהתרחבות הסיכונים מעבר למה שנצפה במחקרים אלה. עובדה זו מצביעה על כך שילדים עלולים להיות הרבה יותר פגיעים ורגישים להשפעות המסרטנות של קוטלי מזיקים. 
מזהמים ביולוגיים: חיידקי אי. קולי, גיארדייה, וציסטות של כריפטוספורידיה, עלולים לגרות בעיות בדרכי העיכול כאשר איבוד נוזלים כתוצאה משלשולים והקאות, הוא מהיר וחמור הרבה יותר מאשר אצל בוגרים. מזהמים אלה עלולים לגרום מוות. בקרב בני אדם, בעיקר ילדים מתחת לגיל 5 ובקרב זקנים, זיהום מאי. קולי עלול לגרום סיבוך (המוליטיק יורמיק סינדרום) שעיקרו הוא הרס הכדוריות האדומות בדם ופגיעה בתפקוד הכליות עד שהן חדלות לפעול. כשני אחוזים מהזדהמות זו מתבטאים בתופעה פטאלית זו. 
מוצרי לוואי של מחטאים: על פי הסוכנות לאיכות הסביבה, הסיכון משתנה בהתאם לסוג מוצר הלוואי. מחקרים אפידמיולוגיים מצביעים על קשר בין מוצרי לוואי של מחטאים והשפעה מסוימת על פוריות או התפתחות. יש הגיון רב במחשבה כי אם מי השתייה מכילים רמה מתונה של מוצרי לוואי של מחטאים, המגבירים במהלך שנות חיינו את הסיכונים להיפגע ממחלות סרטן שונות, רצוי לסלקם ממי השתייה שלנו ככל שאפשר, ובגיל מוקדם ככל האפשר. תהליך זה חייב להמשך לאורך כל החיים.